כיצד משפיעה הרחבת ההשכלה על יציבותן של דמוקרטיות?

וינסטון צ'רצ'יל אמר על הדמוקרטיה שהיא שיטת המשטר הגרועה ביותר הקיימת, מלבד כל יתר השיטות שנוסו עד היום. במהלך ההיסטוריה ידעה הדמוקרטיה המודרנית תקופות של גאות ושפל. בעוד שבתקופות מסוימות עלו וצמחו להן דמוקרטיות, תקופות אחרות התאפיינו בקריסתן של הדמוקרטיות ועלייתם של משטרים סמכותניים. בהנחה שהכן הדמוקרטיה היא שיטת הממשל הכי פחות גרועה נשאלת השאלה כיצד ניתן למנוע, או לפחות להפחית, את הסיכון לקריסתן של דמוקרטיות?

אריסטו היה הראשון להציג את החינוך כגורם התומך במשטר הקיים ומחזק אותו (שמידע, 1987, עמ' 12-11). שארל מונטסקייה הרחיב רעיון זה ופירט את אופי החינוך המתאים כדי שהחינוך יתמוך במשטר. בספרו "על רוח החוקים"  הוא מפרט את העקרונות של החינוך המתאימים לחיזוק  משטר של עריצות, משטר מונרכי ומשטר רפובליקני. כל סוג משטר טומן בחובו עקרונות שונים של חינוך (מונטסקייה, 1998, 77-72). מכאן ניתן להניח שחינוך מסוג מסוים עשוי לתרום ליציבות הדמוקרטיה.

מרטין ליפסט טען כי גם אם ישנם חריגים, רמת השכלה גבוהה תורמת ליציבות הדמוקרטיה (Lipset, 1959, p.70, 79). במחקר הבודק את הקשר בין רמת חינוך לדמוקרטיה נמצא מתאם גבוה בין השכלה גבוהה ויציבות דמוקרטית. במחקר שהקיף 91 מדינות נמצא מקדם מתאם של 74%. עוד נמצא במחקר כי דמוקרטיות עם השכלה גבוהה הן יציבות יותר מאשר אלה עם השכלה נמוכה. בממוצע על פני שנים, החל משנת 1960 ועד 1980 ההסתברות של דמוקרטיה עם רמת השכלה גבוהה להיוותר דמוקרטיה עשרים שנה מאוחר יותר הייתה 95%. מדינות אלה נשארו דמוקרטיות גם אחרי 40 שנה. כאשר רמת ההשכלה יורדת לבינונית, יורדת ההסתברות של הדמוקרטיה להיוותר דמוקרטיה עשרים שנה מאוחר יותר ל-74%. ההסתברות של דמוקרטיה עם רמת השכלה נמוכה להיוותר דמוקרטיה 20 שנים הוא 54% בלבד (Glaeser et al., 2006, 5-8).

עבודה זו מבקשת לבדוק את מכלול ההשפעות של הרחבת ההשכלה על יציבותן של הדמוקרטיות. הרחבת ההשכלה מתייחסת להגדלה של מספר הבוגרים בעלי תארים מתקדמים בקרב האוכלוסייה. יציבות הדמוקרטיה מתייחסת למצב בו רוב חזק של דעת הקהל, אפילו באמצע בעיות כלכליות ואי שביעות רצון מהתוצאות, מחזיק באמונה שהליכים ומוסדות דמוקרטיים הם הדרך הטובה לשלוט בחיים הציבוריים, וכשהתמיכה למערכות חלופיות היא קטנה או מבודדת (Linz&Stepan, 1997, p. 16).

d7a1d799d79ed7a0d7a8d799d795d79fהורד

מינוי שופטים לעליון-עובדות

בואו נדבר על עובדות. בטבלה המצורפת מטה מוצגים מינויי שופטי העליון החל מהכנסת ה-13, זמן כהונתם (במידה ויכהנו עד פרישה), ומספר המינויים לכנסת.

שופט לעליון מכהן החל מרגע בחירתו (חלקם כיהנו קודם כמינוי זמני) ועד גיל פרישה (70). שופט שמונה בגיל צעיר יחסית, כמו השופטת אסתר חיות, יכול לכהן גם כ-20 שנה. לעומת זאת, כהונה מקסימלית של כנסת נבחרת הוא 4 שנים. בפועל הממוצע נמוך יותר, ומעט הכנסות שהגיעו לסיומן. בנוסף, ההרכב הקואליציוני של כל כנסת משתנה מפעם לפעם ורק לאחרונה היינו עדים לחלופת שלטון דמוקרטית.

כפי שניתן לראות בטבלה, ממוצע כהונה של שופט בעליון הוא 11 שנים, שווה ערך לקצת יותר משתיים וחצי כנסות. ממוצע המינויים לכנסת אחת הוא 3.6 שופטים, כאשר בשתי תקופות זמן גדל מספר השופטים בעליון, מה שהגדיל את מספר המינויים באותה תקופה. קיימים גם מקרים בהם חוסר הסכמה בין נשיא ביהמ"ש העליון ושר המשפטים יצרו מצב של היעדר מינויים. בתקופה זו ביהמ"ש העליון התנהל בחסר או במסגרת מינויים זמניים, ולאחריהן הייתה תקופת מינויים נרחבים (לדוגמה, בתקופת כהונתו של טומי לפיד כשר משפטים).

כפי שניתן לראות מהנתונים, השפעה של כל כנסת על אופי ביהמ"ש העליון הוא נמוך, למעט מקרים בודדים. גם אם הכוח על מינוי שופטים לעליון יועבר לכנסת, היכולת של כנסת יחידה להשפיע על הרכב השופטים בעליון הוא נמוך. נדרש לפחות 3-4 כנסות רצופות כדי "להשתלט" על הרכב השופטים. צריך גם לזכור, שאם הרפורמה תעבור יהיה נכון מבחינה אסטרטגית למנות שופטים צעירים יחסית (50-55), שיכהנו תקופת זמן ארוכה, וזאת כדי להשפיע על הרכב ביהמ"ש העליון לאורך זמן- זה יגדיל את זמן הכהונה הממוצע של שופט יחיד ויקטין את ממוצע המינויים לכנסת יחידה. בנוסף, גם הרכב הקואליציה אינו הומוגני. יש בתוכה גורמים שונים בעלי אינטרסים שונים שינסו להשפיע על המינויים.

אז אפשר להירגע. שינוי שיטת מינוי השופטים לא תיפגע בעצמאותו של ביהמ"ש העליון וכנסת יחידה לא תוכל להשתלט עליו.

התהליך החוקתי בישראל- ביוגרפיה של מאבקי כוח, אינטרסים ושליטה

תקציר

על רקע החשיבות שייחסו הוגים ליברלים כג'ון לוק ואלכסיס דה טוקוויל לדת ועל רקע הבחירה של מדינות דמוקרטיות רבות להדגיש בחוקותיהן את עליונות האל עולה התמיהה כיצד במדינה היהודית, ששורשיה נטועים עמוק בתורת ישראל ומורשתה, התעלמו מנסחי הצעות החוקה מאז שנות ה-80 של המאה ה-20- "חוקה לישראל" (1987), "חוקה בהסכמה" (2005) ו"חוקה בהסכמה רחבה" (2006) ומחוקקי "חוקי היסוד של 1992"- "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" ו"חוק יסוד: חופש העיסוק", מאזכור מפורש של שם האל ושל תורת ישראל ומורשתה? הניסיון למצוא תשובה לתהייה זו מוביל למסע בתוך מאבק הזהות על אופייה וערכיה של מדינת ישראל.

עד אמצע שנות ה-70 הייתה תנועת העבודה הקבוצה הדומיננטית בהנהגת היישוב העברי והמדינה. בשנים אלו הצליחה תנועת העבודה לייצב פרויקט הגמוני שאיזן בין מישורים שונים-תרבות, כלכלה, אידיאולוגיה, לאומיות וכו'. אובדן השלטון הפוליטי בשנת 1977 הוביל לאובדן השליטה הפוליטית של תנועת העבודה ולהתפרקות הפרויקט ההגמוני. מכאן ואילך, בהיעדרה של קבוצה דומיננטית אחת ניתנה האפשרות לקבוצות אחרות לנסות ולהשפיע על אופייה וזהותה של המדינה. על רקע כישלונה של תנועת העבודה להחזיר לעצמה את מושכות השלטון התקיימה מגמה של התחזקות השפעתן של קבוצות דתיות בפוליטיקה, במנהל הציבורי ובחברה. חוסר היכולת להתמודד עם המציאות החדשה הוביל את האליטה ההגמונית לשעבר לפעול באמצעים שונים כדי לשמור על ערכיה בחברה ועל שרידי הפרויקט ההגמוני. כחלק מהמאבק פעלו קבוצות מתוך האליטה החילונית-ליברלית הגמונית לשעבר להגן על ערכיה של האליטה באמצעים חוקתיים. באמצעות ניסוח החקיקה החוקתית ביקשה האליטה החילונית-ליברלית לעגן את ערכיה בחברה ולהביא את מאבק הזהות לכדי הכרעה.

עבודה זו עוקבת אחרי התהליכים הפוליטיים והחוקתיים שהתרחשו מאז תחילת שנות ה-80 ועד להצעת "חוקה בהסכמה רחבה". כרקע מובאים תהליכים פוליטיים ומגמות חברתיות שהתרחשו מאז קום המדינה והיו בסיס להתפתחותן של היוזמות החוקתיות. הפרק הראשון מתאר את הרקע ההיסטורי-פוליטי-חברתי החל מקום המדינה ועד לסוף שנות ה-80. השנים הראשונות התאפיינו בשיתוף פעולה בין הציונות הדתית למפא"י, הנציגה הבכירה של תנועת העבודה. למרות המחלוקות מצאו שני הצדדים עניין בשיתוף הפעולה. החל משנות ה-60 התפתחה בתוך הציונות הדתית קבוצה שביקשה לפרוץ את ההסתגרות של הציונות הדתית ולהשפיע על עיצוב המדינה בהתאם לערכיה של הציונות הדתית. נקודת ציון מרכזית בהתעוררות האידיאולוגית-פוליטית של הציונות הדתית התחוללה לאחר מלחמת ששת הימים. השיבה לחבלי ארץ היסטוריים ששוחררו במהלך המלחמה עוררו רגשות חבויים בתוך הציונות הדתית ואצל ישראלים רבים. המפגש המחודש עם חבלי הארץ ההיסטוריים הבליט את המרכיבים המסורתיים של הזהות היהודית. מאבק ההתיישבות בשטחים המשוחררים הפך להיות מזוהה עם הציונות הדתית ועם השקפת העולם האמונית שלה. במקביל התחוללו בתנועת העבודה שינויים אידיאולוגיים שהובילו להתחזקותן של מגמות ליברליות וחתירה לפתרון בעיית ערביי השטחים המשוחררים באמצעות פשרה טריטוריאלית. מי שהובילו את השינויים האידיאולוגיים בתנועת העבודה היו גורמים מקרב האקדמיה, מערכת המשפט והחוגים האינטלקטואליים. גורמים אלו ביקשו להרחיב את השפעתם על עיצוב החברה. המהפך הפוליטי של 1977 הוביל למעבר ממצב של מפלגה דומיננטית למערכת מפלגתית דו-גושית. במערכת המפלגתית הדו-גושית הפכו המפלגות הדתיות ממעמד של מיעוט שכוחו מוגבל ללשון מאזניים. מעמד זה העניק להן כוח רב והשפעה. המפלגות הדתיות, בעיקר החרדיות, ניצלו את מעמדן כלשון מאזניים ופעלו בצורה נמרצת להרחבת אחיזתן במנהל הציבורי של המדינה והגברת כוח השפעתן. הן הצליחו לחזק במידה רבה את מעמד הדת בחיים הציבוריים והובילו לשינוי יחסי דת ומדינה בחברה הישראלית. מגמה זו הובלה על ידי ש"ס, שחרגה מהבדלנות החרדית המסורתית ופעלה באופן אקטיבי לעיצוב אופייה של החברה הישראלית. תגובת האליטה החילונית-ליברלית להתחזקותן של הקבוצות הדתיות בפוליטיקה, במנהל הציבורי של המדינה ובחברה היה ניסיון לעגן את ערכיה כערכי המדינה באמצעים חוקתיים ובאמצעות העברת סמכויות לבית המשפט העליון, שחלק אתה ערכים זהים. ניסיונות אלו מוצגים בשני הפרקים הבאים של העבודה. פרקים אלו בוחנים את הגורמים שעמדו מאחורי התהליך החוקתי והשקפת העולם שהובילה אותם ומציגים ניתוח של היוזמות החוקתיות. בחינת הגורמים שעמדו מאחורי התהליך החוקתי מראה כי מאחורי התהליך עמדו בעיקר קבוצות מתוך האליטה האקדמית והמשפטית, שהשתייכו לאליטה ההגמונית לשעבר. ניתוח היוזמות החוקתיות מראה כי יוזמי התהליך ביקשו לעגן באמצעים חוקתיים את מערכת הערכים של האליטה החילונית-ליברלית, זאת בהסתמך על השפעותיה המחנכות של החוקה.

ככל שהשפעתן של הקבוצות הדתיות גדל מאבקה של האליטה החילונית-ליברלית הולך ומחריף[1]. ביטוי להחרפה זו ניתן לראות בשיח תוקפני של חברי האליטה החילונית-ליברלית נגד חברי הקבוצות הדתיות, ניסיון ליצור להן דה-לגיטימציה והתקפה נגד כל מי שמעז לבקר את מערכת המשפט או מבקש לשנות את מאזן הכוחות בין מערכת המשפט למערכת הפוליטית. תגובות אלו אינן חדשות והן התקיימו גם בשנות ה-80 לאחר המהפך הפוליטי, כפי שמוצג בפרק "המעבר למערכת מפלגתית דו-גושית", ובתקופה שקדמה ל"תוכנית ההתנתקות", כפי שמוצג בפרק "המהפכה האמונית-רקע פוליטי חברתי". לאורך העבודה עולות נקודות רבות המהוות בסיס למאבקים המתחוללים בשיח הציבורי כיום, כמו הקשר בין ההתיישבות בשטחים המשוחררים ומאבק הזהות, הרצון של חוגים בשמאל להתנתק מהשטחים המשוחררים כאמצעי להחליש את מרכיבי הזהות המסורתיים בזהות היהודית, התגבשות התפיסה לפיה קיימת סתירה בין זהותה היהודית של ישראל לבין זהותה הדמוקרטית כטענה לנגח את הדתיים, רצונה של ש"ס לחולל מהפכה כוללת באופייה היהודי של המדינה באמצעות החזרת עליונות הפסיקה הספרדית ושיקום יהדות המזרח  ועוד. נקודות אלו מראות שרבים מהמאבקים שמצטיירים כביכול כמאבקים בין השקפות עולם מדיניות הם בסופו של דבר חלק ממאבק הזהות. התהליך החוקתי הוא נדבך נוסף בביוגרפיה של מאבק הזהות. ביוגרפיה זו מראה על רצונה של האליטה החילונית-ליברלית לבסס את ערכיה בחברה תוך דחיקת קולות אחרים ונכונות להשתמש בכל אמצעי אפשרי לצורך כך.

---

[1] מטבע הדברים חלק מהאמירות מנוסחות בהכללות. עם זאת, ברור שבתוך כל קבוצה יש תת קבוצות שעמדת הרוב אינה בהכרח משקפת את עמדתן.

d794d7aad794d79cd799d79a-d794d797d795d7a7d7aad799-d791d799d7a9d7a8d790d79c-d791d799d795d792d7a8d7a4d799d794-d7a9d79c-d79ed790d791d7a7d799-d79bd795d797-d790d799d7a0d798d7a8d7a1d799d79d-d7הורד

כיצד היסודות הלא דמוקרטיים של המהפכה החוקתית משפיעים על חוסנה של הדמוקרטיה בישראל?

מבוא

מדינת ישראל היא חברה המצויה בקונפליקט מתמיד מאז הקמתה. היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית, יצרה מתח עם המיעוט הלא יהודי, בעיקר עם המיעוט הערבי שנתפס כסיכון בטחוני ו"גייס חמישי". לא זאת בלבד, שגם על משמעותה של יהודיות זו התקיימו מאז ומתמיד חילוקי דעות שורשיים. לצד אלו קיים גם המתח הנוצר מהפער האידיאולוגי בין ילידי הארץ, המהגרים ממדינות אירופה והמהגרים יוצאי מדינות ערב. מורכבותה של החברה בישראל, הבנויה מקבוצות רבות ושונות, יוצרת חשש לפגיעה בזכויות יסוד של פרטים בחברה. כדי למנוע את הפגיעה האפשרית בזכויות היסוד נתקיים הצורך לעגן בחקיקה את הגנתם של זכויות האדם.

במרץ 1992, חוקקה כנסת ישראל שני חוקי יסוד: חוק יסוד חופש העיסוק וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. חקיקה זו שינתה את מעמדן של חלק מזכויות היסוד של האדם בישראל "הן חדלו להיות אך זכויות 'שאינן כתובות על ספר', והפכו להיות לזכויות 'הכתובות על ספר' והנהנות ממעמד חוקתי עדיף" (ברק, תשנ"ב, עמ' 152). חוקי היסוד שהתקבלו נועדו לבסס את נושא זכויות האדם בחוק, לתת לעקרונות יסוד יציבות והגנה מפני המחוקק ולהקטין את החששות לפגיעה בזכויות יסוד על רקע המבנה החברתי של החברה בישראל. כל אלו יש בהם כדי לבסס את איתנותה של הדמוקרטיה בישראל.

פוליטיקאים, פרשנים משפטיים ואנשי אקדמיה רבים ראו בחקיקתם של חוקי היסוד "מהפכה חוקתית" זאת מאחר וחוקי היסוד קובעים נורמות חוקתיות בהגנה על זכויות היסוד של האדם, מחייבות את המחוקק עצמו ובכך מגבילים ומכפיפים את המחוקק בבואו לחוקק חוקים "רגילים", ומאפשרים לבית המשפט לפסול חוקים "רגילים" הסותרים את הערכים המוגנים בחוקי היסוד (אבנון, 1996, עמ' 417). אך יש גם הסבורים כי המהפכה לא התרחשה עם קבלתם של חוקי היסוד, אלא מאוחר יותר בפרשנות שניתנה לחוקים על ידי בית המשפט, כיוצא מדבריו של השופט אהרון ברק, ממובילי שיח המהפכה: "עד לפסק הדין בעניין בנק המזרחי היה אפשר לטעון…כי חוקי היסוד בדבר זכויות האדם לא חוללו כל מהפכה חוקתית, לא בגדרי המשפט המצוי ולא בגדרי המשפט הרצוי" (בתוך: ספיר, תשס"ח, עמ' 591). הדיון שיובא בהמשך יראה כי למרות המטרות העומדות ביסודם של חוקי היסוד לחיזוקה של הדמוקרטיה בישראל, והצורך בקיומם, עולים בתהליך החקיקה, בניסוח החוק ובפרשנות התכליתית שניתנה לו יסודות לא דמוקרטיים, אשר יש בהם כדי לסכן את חוסנה של הדמוקרטיה בישראל. הדיון יציג כי האופן השנוי במחלוקת בוא התקבלו החוקים (פירוק החוק לחלקים, רוב ארעי ועיתוי החקיקה) מעלה תהיות רבות על הגורמים שהביאו לחקיקה, שיש בהם חתירה תחת תהליכים דמוקרטיים ופגיעה באמון הציבור ברשות המחוקקת. כמו כן יוצג כי ניסוח פסקת המטרה מעבירה את הסמכות לקבלת החלטות ערכיות מהותיות מידי הרשות המחוקקת לבית המשפט, שמצידה מגלה חוסר ההתנגדות לקבל על עצמה תפקיד זה, תהליך המוביל לניסיונות מצד קבוצות אינטרס להשפיע על החלטות מכריעות באמצעות בית המשפט, למידור קבוצות אוכלוסיה מהחברה בישראל, להרחבת הפערים האידיאולוגיים בחברה בישראל ולניסיונות לפגוע בעצמאותה של הרשות השופטת. כל אלה יש בהם כדי לסכן את חוסנה של הדמוקרטיה בישראל.

d79bd799d7a6d793-d794d799d7a1d795d793d795d7aa-d794d79cd790-d793d79ed795d7a7d7a8d798d799d799d79d-d7a9d79c-d794d79ed794d7a4d79bd794-d794d797d795d7a7d7aad799d7aa-d79ed7a9d7a4d799d7a2d799d79הורד